שביעות רצון עולים - מחקר (2015)-איינשטיין רוויטל, חבבו פטריסיה ומטוס חגית.

- הורד קובץ להמשך קריאה:   שביעות רצון עולים - סמינר

מחקר כמותי זה בוחן את שביעות רצון העולים במדינת ישראל באמצעות משתנים שונים שנלקחו 

מנתוני סקר עולים ,2010-2011 שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שאלות המחקר 

נבחנו באמצעות מדגם מייצג של אוכלוסיית העולים בישראל, ממדינות מוצא שונות. בשנים 

האחרונות גובר העניין בבדיקת תחושת שביעות רצון של העולים בגלל חש יבותה כמדד 

להשתלבות כלכלית וחברתית בארץ. המחקר הנוכחי מבצע ניתוח רב משתני של הפרמטרים 

הבאים: גיל בעת עלייה, מין, שנות לימוד, ארץ לידה, וותק בישראל, מצב משפחתי, ידיעת עברית, 

הכנסה מעבודה, דיור בקרבה לעולים מאותו מוצא , תחושת זהות ושייכות, מניעי עלייה 

ואופטימיות. מהממצאים עולה כי ישנו קשר מובהק בין המשתנים ותק בישראל, ידיעת עברית, 

הכנסה מעבודה, שנות לימוד, ארץ מוצא ברית המועצות לשעבר, אופטימיות ותחושת זהות 

ושייכות, לתחושת שביעות רצון מהחיים בקרב עולים. כמו כן נמצא קשר לא מובהק בין 

המשתנים הנותרים )מין, גיל בעת העלייה, מצב משפחתי, סיבות עלייה, דיור בקרבה לעולים 

מאותו ארץ מוצא, ארץ מוצא יוצאי אתיופיה וארץ מוצא אמריקה ואירופה(, לתחושת שביעות 

רצון מהחיים. כמו כן עולה מן הממצאים, כי ישנו קשר ישיר בין חלק מהמשתנים וכן קשר הפוך 

בין המשתנים האחרים. מחקר כמותי זה מנתח את השפעת המשתנים באופן עצמאי מול המשתנה 

הנבדק - שביעות רצון מהחיים. המסקנה ממחקר זה היא קיומם של משתנים סובייקטיביים 

ואובייקטיבים שמשפיעים באופן מובהק על תחושת שביעות רצון. לאור האמור, המחקר מצביע 

על שביעות רצון מהחיים של העולים כנושא מורכב ורב ממדי, המושפע בדרגות שונות ממשתנים 

אובייקטיביים וסובייקטיביים. מסקנה נוספת מתייחסת לחשיבות הפרמטרים הסובייקטיביים 

)המועטים שנבדקו במחקר זה(, כבעלי חשיבות בהקשר להשפעתם המובהקת על שביעות רצון. 

בסיום העבודה, מוצעים כיווני מחשבה למחקר נוסף בתחום זה, הפעם במסגרת האיכותנית על 

מנת לקבל תמונת מצב מלאה ומקיפה יותר.